Warning: fopen(/home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-content/plugins/jetpack/modules/notes.php): failed to open stream: Permission denied in /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-includes/functions.php on line 4613

Warning: fread() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-includes/functions.php on line 4616

Warning: fclose() expects parameter 1 to be resource, boolean given in /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-includes/functions.php on line 4619

Warning: session_start(): Cannot send session cookie - headers already sent by (output started at /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-includes/functions.php:4613) in /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-content/plugins/easy-contact/econtact.php on line 112

Warning: session_start(): Cannot send session cache limiter - headers already sent (output started at /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-includes/functions.php:4613) in /home/gilberger/shtrudel.gilberger.com/wp-content/plugins/easy-contact/econtact.php on line 112
 @Shtrudel » עברית

קודם כל, אומר תודה למתן, שהפנה את תשומת ליבי לשגיאה המצחיקה שקיבל בעת שעבד על קוד כלשהו עם מחלקות.

Parse error: syntax error, unexpected T_PAAMAYIM_NEKUDOTAYIM 
in localhost/index.php on line 10

האם אנו מגלים סממנים יהודיים שעוד נשארו בגרסאות PHP המתקדמות יותר היום?
יתכן! אל תשכו שPHP3 וZend 0.5 פותחו גם על ידיי יהודים כשרים למהדרין שחיו בארץ ופיתחו את השפה וסביבת העבודה במהלך תקופת הלימדים שלהם בטכניון, שממש ממש רצו לעשות צרות לעולם עם השגיאות המשעשעות שלהם 🙂
את השגיאה מקבלים כשכותבים קוד שבו יש פעמיים נקודתיים ( :: ) שמתעסק (או לא מתעסק) במחלקות (לא באמת בדקנו מתיי, רק התלהבנו שזה קרה).

בכל מקרה, נחמד ממש היה להיתקל בשגיאה הזאת, עושה טוב וחם על הלב (לא כמו הרבה שגיאות אחרות (ראו ערך: Unexpected "}" on line 1964).

איך שלא תגידו, השפה העברית היא שפה יפה, שמאחדת את העם שלנו משאר העמים כבר 5,000 שנים.
עכשיו, כשאני כותב את הפוסט הזה, כנראה שלושה ימים לפני הפרסום שלו, אני חייב לשתף אותכם בשיחה עם חבר טוב, כאשר עלה במהלך השיחה ביננו נושא הרווחים מאתר באינטרנט.

חבר: "תגיד, כמה כסף אתה עושה מהאתר שלך בחודש?"
אני: "מספיק כסף."
חבר: "נו, כמה במספרים?"
אני: "נה, לא יותר מ40 אלף ש"ח בחודש…"
חבר: "40 אלף?!?! ממה?!"
אני: "מכלום."

כאן נגמרת השיחה ביננו על זה.
אתם מנסים להבין מה הבעיה ואיך זה הגיוני עכשיו, נכון? איך לעזאזל, אני עושה 40 אלף שקל מהבלוג הקטן והפשוט בן היומיים (בזמן כתיבת הפוסט) הזה.

אז זהו, אני לא.
האם שמתם לב שכתבתי "לא יותר מ40 אלף שקל בחודש.."? אם אין לכם ראש לוגי שפועל 24/7, אז סביר להניח שלא; כתבתי לחבר שאני לא מרוויח יותר מ40 אלף שקל, וזה נכון, אני מרוויח הרבה פחות, משהו בכיוון ה0, וזה עדיין, לא יותר מ40 אלף ש"ח, ויכולתי לכתוב גם 100 אלף, אבל אז זה כבר היה מוגזם והיה סיכוי שהראש הלוגי יתחיל לעבוד.

מסקנה מהפוסט: תמיד תקראו את האותיות הקטנות, ומה שבא לפני ואחרי המספר הגדול שמציבים לפניכם, יש סיכוי גבוה שהמילים שןלפני ואחריי יתקילו אתכם בהמשך.

נ.ב.
אני נתקל לאחרונה בקוראים אלמונים שלא מגיבים על הפוסטים, ואני מרגיש פגוע נפשית (לא באמת..), אני מזמין אותכם (הרבה יותר ממזמין אותכם), להגיב ולתת את חוות דעתכם על הפוסטים, על דרך הכתיבה שלי, ועל כל השאר.
(השורות שנכתבו לעיל ציניות, ואין לייחס אליהן כל חשיבות רצינית).